אוחנה נ' בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שקרתה בתחום צומת.

רכב התובע נפגע ע"י רכב אחר אשר לא ציית לתמרור ב – 36.

הנתבעת אכן שילמה לתובע את נזקו אך לא את מלוא הנזק שכן מסכום הנזק הפחיתה 20 אחוז בגין רשלנות תורמת.

כמו כן, התובע מבקש כי הנתבעת תשלם לו הפרש שכר השמאי . סה"כ מבקש התובע סך של 25,000 ₪. לא ברור לי על סמך מה מעמיד התובע את תביעתו על סך 25,000 ₪.

עפ"י דו"ח השמאי ערך הרכב היה 36,070 ₪.

חברת הביטוח שילמה סך של 27,392 ₪ לאחר הורדה של 20 אחוז בגין רשלנות תורמת.

בכל מקרה, ההפרש לא יכול להיות 25,000 ₪.

הנתבעת טוענת לרשלנות תורמת עקב כך כי התובע העיד כי נהג במהירות של 90 קמ"ש וכי ראה את הרכב המעורב שהוא היה במרחק של כ – 50 – 100 מ' לפני הצומת.

טענתו של התובע הינה כי הוא הוריד את הרגל מדוושת הגז ועקב כך הרכב האט לפני הצומת.

גם העובדה כי ראה את הרכב בהיותו במרחק של כ- 50 – 100 מ' מהצומת עדיין לא מעידה על רשלנות תורמת שלו שכן הצפייה של הנהג הסביר הינה כי הרכב אשר לפניו מוצב תמרור ב – 36 יציית לו ויתן לו את זכות הקדימה.

אין לצפות לסכנה כלשהי מרכב שמגיע בדרך החוצה אשר אמור לתת זכות קדימה.

כמו כן, לא הוכח כי במהירות נמוכה יותר כגון 70 קמ"ש התובע יכול היה למנוע את התאונה.

על כן, לא היה כל מקום להפחית 20 אחוז מהנזק בגין רשלנות תורמת.

לגבי שכר טרחת שמאי, אכן נראה כי שכר הטרחה מופרז למרות שבפועל מגיע לתובע לקבל את שכר הטרחה.

אני מעמידה את שכר הטירחה על סך 1,000 ₪ בלבד.

על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 8,998 ₪ הכולל את הפרש הנזק והפרש עבור שכר טרחת שמאי.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום וישא ריבית והצמדה כחוק מעבר לסכום זה.

ניתן היום, ה' אלול תשע"א, 04 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: